אפקטיביות

1897 נערך מחקר של נורמן טריפלט, בו חקר רוכבי אופניים ומוצא שהם רוכבים מהר יותר כאשר יש לידם עוד רוכב אופניים מאשר לבד. זה היה ממצא מעניין כי אדם רוכב על אופניים לבד בקצב מסויים, ואם מישהו רוכב לידו הוא יבצע את המטרה שלו מהר יותר וטוב יותר.

אפקטיביות = מועילות. זה לא יעילות! זה יותר מיעילות, זה מעבר לזה. היא משלבת יעילות עם שביעות רצון גבוהה של חברי הצוות.

פעולה אפקטיבית היא פעולה יעילה ומקדמת למטרה גם לטווח הארוך ובהתאם לחזון ולאסטרטגיה של הארגון. יש כאן דגש על המטרה – האם פעולה משיגה את המטרה.

יעילות היא מדד ביצועי בלבד ולטווח קצר, הנמדד כרווח, פריון או תפוקה. יש כאן דגש על הביצוע, על האיך.

כשמדברים על אפקטיביות ניתן לדבר על הפרט, על צוות או על ארגון:

• יעילות של פרט בקבוצה:
  הקבוצה \ הצוות יכול לשפר את ביצועי הפרים (תיאום וחלורת עבודה יעילים) או לעכב אותם (תיאום לקוי). כשעובדים בצוות או קבוצה, יכול להיות שנעבוד טוב יותר מאשר היינו עובדים לבד, אך גם קיימת האפשרות של לעבוד פחות טוב מאשר היינו עובדים לבד.

בניסוי של טריפלט, נמצאה אפקטיביות. עוד נמצא שגם לקהל הייתה השפעה על רוכבי האופניים ועזרה להם להגיע מהר יותר לקו הסיום. זה נקרא . הסובבים מקלים על הביצוע ומתוך כך הופכים אותו לטוב יותר.
נערכו מחקרים ומצאו תופעה נוספת הפוכה – תופעה של . הסובבים עיכבו את הביצוע ומתוך כך הפכו אותו לפחות טוב.
חוקר בשם זאיונק ניסה להסביר את הסתירה הזו באמצעות מודל שאומר שכשאנו מוקפים באנשים אחרים זה גורם לנו לעוררות, שלפעמים מפריעה ולפעמים טובה לנו. הוא טוען שכשאדם נמצא בעוררות הזו הוא הופך להיות חד יותר לדברים שהוא צריך לעשות, מתקיימת בו נטייה לתגובה הדומיננטית בה היה נוקט. הבעיה מתחילה בביצוע מטלה אליה הוא לא רגיל, לכן את המטלות האלו יבצע באופן פחות טוב.
היו מחקרים נוספים שניסו להסביר את התופעה בדרכים שונות.
בשנת 1913 נערך מחקר אחר של רנגלמן, בו לקחו אנשים וביקשו מהם למשוך בחבל יחד עם עוד אנשים ובפעם אחרת למשוך לבד – בשני המקרים ביקשו שימשכו בכל הכח. הוא מצא שאנשים משכו פחות חזק כשחשבו שהם מושכים עם עוד אנשים.
בשנת 1979 לאטנה ושות' מצאו תופעה אחרת, הם ביקשו לעודד לבד או לעודד עם עוד אנשים. הם מצאו שוב, שאנשים ביחד צעקו פחות והתאמצו פחות. הם נתנו לתופעה הזו שם "". אם מצאו שאנשים בקבוצה מתאמצים פחות ומבצעים פחות טוב – הקבוצה פוגעת באפקטיביות של האדם.

2 תופעות הקשורות לבטלה חברתית שנמצאו הן:

• אפקט הטרמפיסט – אדם שמאמין שהוא יכול להפיק רווח ממאמציהם של האחרים בקבוצה, הוא מאמין שהוא יכול להשקיע את המינימום ועדיין להשיג את המטרה, בזכות מאמציה של הקבוצה.

• אפקט הפראייר – מתוך החשש להיות היחיד שעושה, האדם ממתין לראות את פועלם של חברי הקבוצה כדי לא לצאת בתחושה שהוא היחיד שתורם.

ניתן לבטל את הבטלה החברתית ע"י מדידה פומבית מה כל אחד עושה – אנשים נמנעים מהלכי המחשבה הללו.
ניתן לחלק משימות מעניינות וחשובות – כשזה נוגע בי אני מתעניין יותר.
ניתן לקשור את התגמולים של הפרט לתגמולים של הקבוצה (ובכך לעניין אותו בהצלחת הקבוצה).
לאיים בענישה קולקטיבית – לאנשים לא נעים לא להתאמץ, כי אנחנו נרגיש אחריות על הכשלון.
ככל שהקבוצה תהיה קטנה ומלוכדת יותר, כך גם יפחת הסיכוי לבטלה חברתית.

אפקטיביות של צוותים בארגונים

לאוולר, מורמן ולדפורד מצאו שכ500 מתוך 1000 חברות אמריקאיות שנבדקו השתמשו בצוותים, נמצא כי השימוש בצוותים אפקטיבי יותר לארגון.
נמצא שמבנה ארגוני המבוסס צוותים (אדהוקרטיה) מועיל לארגון.
יכולים להיות מגוון צוותים בארגון: משימה, מנהלים, ניהול עצמי.
מצאו שצוותי מנהלים מתאימים יותר לתרבויות קולקטיביסטיות כמו בישראל וסין. זאת בניגוד לתרבויות אינדווידואליסטיות כמו בארה"ב.
אדיג'ס ממליץ על עבודה בצוות "תמהיל ניהולי" באופן בו ישלימו האחד את השני ולא לבד.
איך נשפר את המועילות של הצוות? – תהליכים של פיתוח ובניית צוות: גיבוש, הווי חברתי וצוותי, גאוות יחידה, חלוקת עבודה, אימון הדרכה וחניכה, מיקסום פוטנציאל אישי של כל אחד מחברי הצוות.

קראו גם על: פעילות ODT לילדים