המודל של פוקס
פוקס-פיתח את מודל group analysis שהוא המודל המוביל בתחום הנחיית קבוצות.
עקרונות ה group analysis הוא סוג של השקפת עולם, קבוצה היא הבסיס לכל התנסות אנושית. אנו נולדים למשפחה ואנו חלק מקבוצה, האדם הוא אינו יצור החי לבד, הילוד האנושי הוא חסר אונים לחלוטין ולכן הוא תלוי באנשים סביבו. צריכה להיות לו מסגרת גדולה אליה הוא חייב להיות שייך.
הקבוצות מעצבים את החיים של היחיד ברמה המודעת והבלתי מודעת. כולנו מעוצבים ע"י הקבוצות שאנו שייכים אליהם.
הקבוצה מאפשרת 2 דברים:
הבנת מערכות היחסים
לקבוצה יש פוטנציאל מרפא
המינוח "קבוצה קטנה " אצל פוקס- היא קטנה מאוד , מדובר ב 7-8 אנשים ולא ב 15 אנשים כמו במינוח הנתפס בד"כ.
בכל קבוצה נוצרים קשרים ברמה האוריזונטלית(בין המשתתפים) וברמה הורטיקלית (בין המנחה למשתתפים).
כל הקבוצה קיימת למען היחיד ולשירותו.
המנחה במודל של פוקס הוא מאוד פעיל, הוא אינו מכוון ברמת הקבוצה אך הוא מאוד פעיל ברמת העבודה עם האינדיבידאול והוא מכוון את הקבוצה לעשות עבודה עם האדם שהוא בפוקוס כרגע.
ה GA פוקס אומר שהקבוצה היא סוג של מיכל לטובת עבודה טיפולית ברמת הפרט. לאורך כל חיי הקבוצה ישנו טנגו בין חיי הפרט לקבוצה, הדגש על הקבוצה הוא גדול אבל המידה בדגש זזה.
פוקס מבחינתו מתעניין בפרט והקבוצה היא אמצעי לטובת ה"שם ועכשיו", אצל פוקס זה קיצוני, אין לו כמעט "כאן ועכשיו".
אצל פוקס האדם מביא את הקושי שלו מהילדות, בגרות, עבודה וכו'.. ובעזרת המנחה שהוא מטפל במובן הבסיסי, וחברי הקבוצה הלומדים בעזרת המנחה איך לטפל בעצמם, הוא עושה תהליך שמלמד אותו איך לטפל בפערים שלו בחיים.
גם כשהקבוצה עובדת עם האינדיבידואל היא נפתחת את תחושת הערך העצמי של האינדיבידואל.
השלב הראשון של העבודה בקבוצה מתייחסת לכך שהמנחה ממקד כל אחד מהקבוצה בבעיה שלו, הוא מפענח אסוציאציות, פליטות פה ועועשה ממש עבודה פסיכודינאמית בקבוצה. יש מעט שיח בין המשתתפים לבין עצמם אלא השיח הוא בין המנחה למישהו אחר בקבוצה.
בשלב השני המנחה מתחיל לעבוד עם האנשים בקבוצה כדי ליצור מסגרת שבתוכה יש דינמיקה, הוא משיקע לא רק באינדיבידולים אלא במה שקורה בקבוצה. זוהי מעין מערכת פתוחה.
המנחה מתחיל לאפשר אינטראקציה בין האנשים למשל "מישהו רוצה להוסיף/ להעיר" וגם מאפשר יציאה מהאדם שבפוקוס לחברי הקבוצה למשל: "יש מישהו בחדר שמזכיר לך את הבוס שלך, שמעורר בך רגש דומה?"
בשלב השלישי המנחה נותן יותר מקום לקבוצה, הוא נותן לקבוצה מקום להתערב ולהגיד
השלב הרביעי- הדבר העיקרי הוא השיח בקבוצה, המנחה הוא מאוד פסיבי, מפנה מקום לקבוצה למלא את תפקיד המנחה ולעשות עבודה טיפולית אחד עם השני.
בשלב החמישי- אנשים מתחילים להבין שסוף הקבוצה מתקרב ומתחילים להתקרב על עצמם ולקבל החלטות לחיים ברמה היותר רחבה והיותר קונקרטית. השלב החמישי הוא השלב בו המנחה לוקח יותר אחריות אך לא כדי לחזור לתפקיד הטיפולי אלא כדי לעשות פעולה של סגירה והיפרדות. התלות של האנשים בקבוצה היא מקפצה ולא כדי שהוא ישאר מחובר אליה.
בשלב החמישי המנחה יותר דומיננטי על מנת לעזור לקבוצה לחיות ללא הקבוצה.
עפ"י פוקס החוויה של האדם יוצאת מתוך האדם שרוצה לעזור.
אחד הדברים שמעצימים אנשים היא הגעה לפוזיציה של נתינה.
בקבוצה אנשים מועצמים ממקום שהם נתמכים הם הופכים לתומכים באחרים.
הקבוצה עוזרת לאינדיבידואל לגדול ולהתפתח מהצד של לתת את התמיכה ומהצד השני בלקבל את ההעצמה של היכולת, שפע,וכו'..
השלבים במושגים של פוקס הם מעבר ממצב שהוא המטפל העיקרי, ועושה גיוס של הקבוצה שיהיו לו לעזר (האסיסטנט). המנחה הוא רק לעזר רק מהנהן.
בסוף הוא חוזר לקדמת הבמה רק כדי שאנשים יתכנסו וימשיכו במסע חייהם עם התועלת שקיבלו מהקבוצה.
תהליך הפרידה וההתנתקות הוא מאוד קשה. האנשים בקבוצה נמצאים במצב של דברים לא פתורים וכל חבר בקבוצה רואה את הבעיה של האחר ומנסה לעזור לאחר לפתור את בעייתו.
החברים בקבוצה לא רוצים להיפרד ויתכן ויפתחו תלות, המנחה אומר כי הקבוצה עוד רגע תגמר, אך כל אחד נושא את הקבוצה בתוכו ויוכל להיעזר בה.
המשתתפים לא יכולים לעזור אחד לשני בתהליך הפרידה כי כולם נמצאים באותו המצב.
בשלב הפרידה גם למנחה קשה להיפרד מהקבוצה- המנחה הכי פחות ביתרון להיות מעובד עם הבעייתיות של הפרידה.
השלבים בעבודה ההנחייתית עפ"י פוקס קשורים באיזון בין היחיד לקבוצה.
קבוצה בתחילת דרכה היא לא דומה לקבוצה שעברה תהליך.
במושגים של פוקס הקבוצה למדה לעשות את העבודה החשובה שבתחילת הדרך המנחה היה צריך לעשות.
יש משהו משותף במודלים המדברים על שלבים להתפתחות קבוצה.
המעבר הוא בין אנשים הזרים אחד לשני לאינטימיות מאוד גבוהה וקושי גדול להיפרד מהקבוצה.
לדבק בין חברי הקבוצה קוראים אינטימיות – ממצב של זרות למצב של אינטימיות.