אמביוולנטיות מגדרית
מאחר ונושא המגדר בקבוצה הינו נושא מורכב וטעון, יש צורך להציף את הנושא ולעסוק בו, אך קיימת הימנעות מצד המשתתפים ובריחה לנושאים אחרים.
מטרת המאמר הינה בחינת הסיבה לבריחה מעיסוק במגדר.
"מטריקס" משמעו מערכת של ערכים וקונפליקטים הנוצרים בעקבות התאגדות חברי הקבוצה.
כל חבר בקבוצה מביא אתו את השקפת עולמו, מגדרו וערכיו ועל חברי הקבוצה לקבל, או לא לקבל אותם, ולעיתים אף להתעלם.
בשל כך על המנחה הקבוצתי להדגיש את החשיבות, לפתוח אותו לדיון קבוצתי ולשמור על תגובות מתונות בין חברי הקבוצה.
המחקר נערך בשיטה איכותנית- ראיונות עם מנחים וניתוח אירועים, ועולים מתוכו ההבדלים המגדריים, כגון : תגובות, תפיסה, יחס לאינטימיות וכדו'.
מנחה מהמגדר הנשי, לדוגמא, מעלה את המתח בין חברי הקבוצה, לעומת מנחה מהמגזר הגברי. ואילו כאשר יש שני מנחים, רמת המתח יורדת וניתן לקיים דיון קבוצתי בנושא המגדר.
הקבוצה נרשת לעבור שני שלבים עד לפתיחות ויכולת לקיים שיח מגדרי: השלב התחלתי – שלב הפרה אדיפאלי: בו הקבוצה נמצאת בשלביה הראשוניים, ולכן הם בודקים בהיסוס את הגבולות החברתיים ואינם מוכנים כלל לשיח מגדרי.
המשתתפים מרוכזים יותר במנחה. ולאחריו, השלב המתקדם יותר- בו בשלים יותר ומוכנים לדון בנושא המגדרי, לאחר שחברי הקבוצה עברו עימותים, דיונים וקונפליקטים.
שיח בנושא המגדר עלול להוביל לשיח בנושאים אינטימיים יותר, ובשל כך לעורר תגובות שונות של חברי הקבוצה- ביישנות, עויינות, סגירות ולעיתים אף כעס בשל הסטראוטיפים שמתעוררים בשיח.
המנחה גם הוא נושא תפקיד משמעותי בניהול השיח. מנחה אשר נמנע מעימותים ודואג כל הזמן לרוגע ואחווה בין המשתתפים, יימנע מפתיחת נושא טעון זה.
במידה והמנחה תומך בתיאוריה של ביוון – הוא יתמוך בהעלאת הקונפליקטים והדיון בשוני בין העמיתים, לעומת זאת אם המנחה תומך בתיאוריה של פוקס, הוא יחפש אחר המאחד בין חברי הקבוצה. כמו כן, מנחה שעובד עם קבוצה מעורבת בה קיימים מתחים חברתיים (כגון : יהודים וערבים) יימנע יותר מפתיחת דיון קבוצתי בנושא המגדרי.
בנוסף לכך, מסגרת העבודה בה עובד המנחה גם כן תשפיע על רמת פתיחות נושא המגדר בין חבריה.
על המנחה לקחת בחשבון את מכלול ההשפעות שיתרחשו בעקבות שיח קבוצתי – מינו, חברי הקבוצה, התיאוריה בה הוא תומך והמסגרת בה הוא מנחה. הימנעות משיח מגדרי אכן יוצר "שקט תעשייתי", אך עלול להוביל למתח חברתי בשל עימותים שעולים, ולא מטופלים.
אסוציאציה בעקבות קריאת המאמר:
כמנחה קבוצתי במסגרת פעילויות הo.d.t בהן אני עוסק, לא פעם אני נחשף לעימותים בין שני המינים- הבנים מנסים להוכיח לבנות את כוחם ולעיתים עושים זאת דרך העלבות, סטראוטיפים וחיקוי, והבנות מצדן, לא נכנעות להם ומתעקשות להוכיח את הצלחתן.
מידי פעם, כשאני עושה משוב לחברי הקבוצה, אני מנסה להעלות את ההבדל המגדרי, ואכן רואה עד כמה זהו נושא טעון.
אך משתדל לצמצם את השיח (מאחר וזהו מפגש חד פעמי ואני חושש שיגלשו לנושאים רגישים יותר) ולסיים אותו במשפט הומוריסטי, שמוציא את כולנו שווים.
משפיע על היחס והפתיחות של הקבוצה לדיון המגדרי. כמוביל של הקבוצה הוא יכול להדגיש את חשיבות הנושא ולפתוח אותו לדיון או שהוא יכול להימנע בעצמו ולכוון את הדיון בנושאים אחרים.
במאמר הועלו מספר דוגמאות לאינטראקציות מגדריות המובאות דרך סיפורי מקרה: גברים מגיבים אחרת מנשים לנושאים שונים כדוגמת סיום המפגש תוך כדי הבכי של אחת המשתתפות, לא כל הנשים דומות – התפיסה השונה של הנשים בקבוצה על נשים אחרות.
פחד מאינטימיות עם הורים – היחס השונה של גברים ונשים לאינטימיות עם דמות האב.
