מהי קבוצה
מהי קבוצה:
ע"פ מחקר של דרוג אנשים לפי התאמה למושג קבוצה- קבוצה נתפסת כתכונה המצויה על רצף. הקבוצתיות אופיינה באמצעות מאפיין ייחודי- יישות (Entitativity).
Entitativity – יישות מתייחסת להיבט של עד כמה הקבוצה נתפסת כיישות מאוחדת, מאורגנת, מלוכדת כשלם ולא כאוסף של חלקים.
הגדרות לקבוצה:
Delmater: שני אנשים או יותר, אשר מקיימים יחסי גומלין ומשפיעים זה על זה.
Smith: קבוצה היא מי שחבריה תופסים אותה כקבוצה.
Hare: כדי שאוסף פרטים ייחשב לקבוצה- חייבת להיות אינטראקציה.
Shaw: שני אנשים או יותר המצויים באינטראקציה זה עם זה, באופן כזה שכל אדם משפיע על זולתו ומושפע ממנו.
Sherif & Sherif: יחידה חברתית המורכבת ממס' פרטים בעלי סטאטוס, יחסים ותפקידים מוגדרים זה עם זה, המחזיקים מערך של ערכים ונורמות משלהם, המסוותים את התנהגותם של חברים אינדיבידואלים, לפחות בכל הנוגע לקבוצה. (מדברים על תפקידים חברתיים וסטאטוס חברתי).
דגשים לקבוצה:
# קיים הבדל בין קולקטיב לבין קבוצה.
# משך זמן ההתקשרות מאוד משמעותי בתהליכים קבוצתיים.
קבוצת פנים וקבוצת חוץ:
קבוצות פנים וחוץ הופכות בהגדרה לכאלה כאשר הן מתעמתות אחת עם השנייה. הקבוצות נוצרות כתוצאה ממפגש עם קבוצה אחרת (למשל קבוצה יריבה).
במפגש של הקבוצות ויצירת קבוצת פנים/ חוץ, ישנו דגש על הומוגניות של הקבוצה. אנשים יכולים להרגיש יותר הומוגנים כאשר יש למולם קבוצה נוספת היוצרת השוואה/ תחרות.
כאשר ישנו שיפוט של קבוצה אחת, בקבוצת הפנים יש שונות גבוהה יותר, מאשר מתבצע שיפוט של שתי הקבוצות ואז השונות נמוכה יותר.
ככל שחברי הקבוצה מזדהים יותר עם קבוצתם, כך הם תופסים אותה כיותר הומוגנית בייחס לקבוצת החוץ.
ברגעי העימות הגבולות מתהדקים, הקונפליקטים נדחקים הצידה והקבוצה הופכת הרבה יותר מלוכדת וסולידרית.
מחקר בדק את העמדות של פסיכולוגים, פעם אחת בדקו מה העמדה של פסיכולוגים כלפי עצמם, התוצאות העידו על שונות בתפיסה שלהם. ואז לקחו את אותה קבוצה ונשאלה אותה השאלה בהתייחסות לעובדים סוציאליים, פתאום השונות הצטמצמה וההומוגניות עלתה.
חוקים קבוצתיים ממבט הגשטאלט:
חוק הדמיון – אובייקטים שנראים דומים יקובצו יחד. ככל שהקבוצה הומוגנית יותר, כך היא נתפסת כבעלת יישות ברורה יותר (ניסוי הקווים).
חוק הקרבה – אובייקטים הנמצאים בסמיכות זה לזה נתפסים כקבוצה.
גורל משותף – מרכיבים שנתפסים כנעים יחד לאותו כיוון מקובצים לאובייקט אחד.
ניסוי הקווים:
ניסוי של טג'פל ווילקס (Tajfel & Wilkes, 1963): הערכת אורך הקווים.
קבוצת ביקורת: הם ביקשו מנבדקים להעריך את אורכם של 8 קווים שנבדלו זה מזה בסנטימטר אחד, והוצגו להם בזה אחר זה על גבי כרטיסים. הנבדקים ביצעו את המשימה בהצלחה.
קבוצת ניסוי: לצד כל קו שהוצג להם הופיעה האות A (על יד 4 הקווים הקצרים) אוB (על יד 4 הקווים הארוכים). הנבדקים העריכו את הקווים הארוכים יותר בקבוצה A כקצרים יותר, ואת הקווים הקצרים בקבוצה B כארוכים יותר.
הנבדקים התאימו את התפיסה שלהם לחלוקה הקטגוריאלית: הם הגזימו בהערכת ההבדל שבין הקבוצות ובהערכת הדמיון שבתוך כל קבוצה.
למעוניינים
מאפיינים של קבוצה:
קבוצתיות – תכונה של קבוצה הנמצאת על רצף. זוהי מידת הלכידות, ההומוגניות בתוך הקבוצה, עד כמה הקבוצה חווה את אותה לכידות ועד כמה היא נתפסת כבעלת יישות חזקה, מלוכדת והומוגנית.
לכידות קבוצתית או יישות – עד כמה הקבוצה נתפסת כיישות מאוחדת, מאורגנת, מלוכדת ועקבית. כלומר כשלם ולא כאוסף של חלקים.
דמיון של חברי הקבוצה זה לזה – ככל שהקבוצה הומוגנית יותר כך היא נתפסת כבעלת יישות ברורה יותר.
גודל הקבוצה – קבוצה קטנה נתפסת בד"כ כבעלת יישות מוגדרת וברורה יותר.
קבוצת מיעוט לעומת קבוצת רוב – נתפסת כיישות חזקה יותר מאשר קבוצת רוב.
משך חיי הקבוצה – משפיע על תפיסתנו את יישות הקבוצה.
מידת החדירות של הקבוצה – ככל שהקבוצה נתפסת כפחות חדירה כך היא נתפסת כבעלת יישות חזקה יותר.
תלות הדדית – ככל שהיחיד בקבוצה תופס את קבוצתו כחשובה עבורו ומצוי ביחסי תלות באחרים, הלכידות הקבוצתית נתפסת כגבוהה יותר.
מחקרים מצביעים כי מידת הישותיות משפיעה על מידת ההזדהות עם הקבוצה ומשפיעה על היווצרותם של סטריאוטיפים.
אחת השאיפות המרכזיות שלנו בקבוצה- למצוא את הדומה לנו. אם אני מרגישה טוב באותו הרגע, אני יותר קרובה לעצמי. גם בקבוצה זרה לחלוטין, בה לא מכירים אף אחד, ננסה לזהות את הדומים לנו.
שני צירים מרכזיים בתהליך הקבוצתי- תוכן ותהליך. תוכן- מה? התהליך- איך?
נרטיב קבוצתי– לכל קבוצה יש סיפור אחר וכל קבוצה בונה את הסיפור שלה. משתתפים בקבוצה מביאים את ההתנסויות הקודמות שלהם ותהליכים קבוצתיים שחוו בעבר. אם הציפיות מהקבוצה מתממשות- מה טוב. אם לא- זה יכול להוביל למתח. אנחנו לא באים לקבוצה כלוח חלק.
Setting- המבנה של הקבוצה. הכללים שקשורים לקבוצה. דוגמת ישיבה במעגל.
סטאטוס- אותו המעמד שיש לך בקבוצה ולא התפקיד שיש לך בקבוצה. הבחנה בין סטאטוס לתפקיד. משתתפים רבים שואלים את עצמם מה המקום שלי בקבוצה? יש קשר בין סטאטוס לבין תפקיד. למנהל יש סטאטוס מסויים. לפעמים קיים פער בין הסטאטוס הפורמלי של חבר הצוות לבין התפיסה של חברי הצוות אותו. סטאטוס חברתי- יש לעבוד בכדי לקבל את הסטאטוס הזה.
קראו עוד על איך לגבש צוות?