המודל של יהלון
ההומניזם בכלל ויאלום בפרט מתייחס לדבר הכי חשוב שקורה לבני אדם הוא מערכות היחסים שלהם עם אנשים אחרים.
הדבר הזה משפיע להם על האושר, מערכות היחסים וההצלחה.
כשאנו מדברים על פיתוח ארגוני- כל מה שזז בפיתוח ארגוני מתחיל מקורט לוין- יושב חזק מאוד בהומניזם.
חלק גדול ממה דנוצר בהומניזם נוצר כתוצר של מלחה"ע השנייה.
קורט לוין ברח מאוסטריה לארה"ב במלחמת העולם השנייה- וגילה את החופש שיש בארה"ב.
זה מאד מצא חן בעיניו – הוא הכניס את המשתנים של חופש, חופש בחירה, חיוביות בהסתכלות על האדם.
קורט לוין פיתח מודל הנחייה T.GROUP- team group.
אפשר לראות את העניין שנשב יחד בקבוצה ונשתמש במדיום זה לשיפור חיינו ע"י שיפור מערכות היחסים, הדינמיקות, דפוסי החשיבה, דפפוסי ההתנהגות ודפוסי התקשורת עם אנשים אחרים.
מאז התפתחו מודלים רבים הומניסטיים- קבוצות לפיתוח רגישות למשל אך הכל מאותה המשפחה.
בני אדם נועדו לתקשר אחד עם השני, איכות חיים הם פונקצייה של התקשורת, האושר תלוי במידת היחסים עם אנשים אחרים.
בנה מודל שבנוי על 11 משתנים שהם המאפיינים של קבוצה טובה (מאורגנת/חיובית/מיטיבה) הם המאפיינים המאפשרים לנו להתפתח בקבוצה ולהרגיש יותר טוב.
אחד המאפיינים האלה הוא למשל:
החשיבות בבניית אמון בין יועץ נועץ – יחסים דייאדים ולא בקבוצה.
כדי שמישהו יפקיד אצל מישהו אחר משהו מהמקומות הרגישים שלו צריכה להיות רמה גבוהה של אמון בצד השני.
האמון צריך להתפתח כי האדם פוחד:
- חשיפה שתפגע בו, הערכה, שיפוטיות, השלכת הדימוי על עולמות אחרים.
מה צריך להתרחש כדי שנרגיש אמון:
לסמוך בצד השני שלא יספר ולא יעשה שימוש לרעה במידע. יש קבוצות שלעולם לא נרגיש אמון.
חלון ג'ו הארי- אנחנו רוצים להגדיל את הציבורי והמודע על חשבון הסוד והתת מודע.
אנחנו כמנחי קבוצה מאפשרים לאנשים אחרים לעשות מה שטוב להם, אנחנו מכבדים את הרצון והבחירה של כל אלד לשתף עד כמה שנוח לו.
אנו מאמינים שעד כמה שתהיה שיתופיות תושקע פחות אנרגיה בהסתרה- כי אני מתביישת/מתפדחת וכו'..
אחד מהמשתנים של יאלום היא שבקבוצה יש ייצוגיות של הכל- יש בה המון דברים שיש בתוכך- מה שיש אצלך הוא לא כזה מיוחד ואנשים חיים עם זה.
הייצוגיות של הכל בכמה מובנים:
יש מישהו שמזכיר את העולם החיצוני- הורים, ילדים, חברים וכו'..
ייצוג של העולם הפנימי- הבושה, הפחד, בדידות
יוניברסליות – מה שחשבתי שהוא רק שלי פתאום הוא נמצא אצל עוד אנשים.
אופטימיות– משתנה נוסף של יאלום, כח של קבוצה. חלק ממה שהמנחה אומר זה "גם אם הדברים לא קורים כרגע, יש לי ניסיון טוב עם קבוצות, אנשים לומדים ואין סיבה שלא יקרה לכם משהו טוב".
אפשר לשמוע, להתחרט ולא יקרה כלום.
ישנו מימד היושב על המנחה שלהכניס את מימד האופטימיות ביחס לאופי המיטיב של הקבוצה, ביחס לאפשרות להפיק מהקבוצה תועלת בעלת משמעות בחיי הפרט.
מודלינג – בסה"כ אנשים יכולים ללמוד אחד מהשני- מודלינג בתוך הקבוצה.
חברים בקבוצה מיישמים דברים דרך ההתנהגות של אנשים אחרים למשל: אני רואה שמישהו אחר כשהוא לא מבין הוא שואל, אז גם אני אנסה. דרך פה שיש אמפתיה אפשר להרחחיב את הרפרטואר.
למנחה בעניין המודלינג יש תפקיד מיוחד, המנחה הוא לא דמות שאמורה להגיד לאדם את הפתרון/מה שיש לו בתת מודע. לי יש קצת יותר ידע ולא הרבה ממך.
המודלינג של המנחה אצל יאלום הוא קריטי- לתת דוגמה של מערכת יחסים בין אישית, המנחה צריך להודות בטעויות, לבקש משוב, לתת משוב, לשתף את הקבוצה בדברים אישיים.
ישנם מספר מאפיינים שמתחברים אליהם באופן אינטואיטיבי המאפשרי לאנשים לשתף בדברים האישיים שלהם- שיתוף בכאן ועכשיו.
כמה שהקבוצה לא תהיה מושלמת בסופו של דבר היא מוגבלת- בסופו של דבר כל אחד הולך לדרכו וכל אחד נשאר עם הדברים שלו.
אחד המאפיינים הוא לא כזה אופטימי וחיובי, המציאות היא לא רק אופטימית חלק מהעניין הוא להכיר במגבלות של מה שניתן להשיג בקבוצה.
